מכללת ביטוי בע"מ נ' מסארווה

החלטה

המשיבה הגישה לביצוע כנגד המבקשת 5 שיקים, כל אחד ע"ס 1,500 ₪, מועד פירעונם הוא ב- 20 לחודש בכל אחד מהחודשים מרץ-יולי 2012. השיקים משוכים מחשבון המבקשת, לפקודת המשיבה. כעולה ממראה השטרות - ביחס לכל אחד מהם, ניתנה הוראת ביטול.

המבקשת הגישה התנגדות הנסמכת בתצהירה מיום 23.10.13, בו מצהירה היא, כי נרשמה ללימודי תואר בעיצוב פנים, בחודש נובמבר 2011, בשלוחת המשיבה אשר בגבעת חביבה.

בין הצדדים נכרת הסכם לפיו שכר הלימוד בן 12,000.00₪ שולם ב- 8 תשלומים חודשיים, כל אחד בן 1,500.00₪. על פי המוצהר, בתום הלימודים, כפי שהוסכם בין הצדדים, אמורה הייתה המבקשת לקבל תואר אקדמי בתחום עיצוב פנים.

המבקשת מצהירה, כי בתחילת הלימודים היו 8 תלמידים ולאחר כחודשיים החלו חשדות להתחזק, בכל הנוגע לקבלת תואר אקדמאי בתום הלימודים. עניין זה היה מרכיב עיקרי וחשוב בעבור המבקשת.

המבקשת מצהירה, כי בסופו של יום סיום הלימודים אצל המשיבה, לא מקבלים תואר אקדמאי ולא הייתה כל כתובת לתלמידים לקבל מענה לשאלות ולחשדות, שהתחזקו עם הזמן. מזכירת המשיבה לא נכחה במקום הלימודים. המבקשת מצהירה, כי לא קיבלה העתק מההסכם עליו חתמה ואף לא קבלות בגין התשלומים עבור שכר הלימוד.

ב- 25.1.12, משהתחוור למבקשת כי לא יינתן תואר אקדמאי בתום הלימודים, הודיעה למשיבה על הפסקת לימודיה (נספח א' לתצהיר). לפנייה זו זכתה המבקשת להתייחסות ראשונה, אך בחלוף כ-9 חודשים (נספח ב' לתצהיר), בדמות תכתובת דוא"ל מיום 21.10.13, מטעם מיכה בר, המציין "מכתבכם הועבר למכללה לקבלת התייחסות, ואלה דחו טענותיכם". בהמשך מציע הכותב, ליצור עמו קשר ולהגיע להסדר תשלום החוב.

ביום 22.1.14 עמדה המבקשת לחקירה נגדית והעידה, כי יש לה תואר ראשון בשפות, אותו השיגה בחלוף 4 שנות לימוד. המבקשת העידה, כי נאמר לה בבואה להירשם ללימודים אצל המשיבה, כי תקבל תואר בעיצוב פנים וכי הלימודים אמורים להמשך 3 או 4 שנים.

כשנשאלה עם מי במכללה ניהלה את המו"מ או את ההתקשרות ענתה, כי הייתה זאת בת כפרה, בושרה שמה, אשר סיפרה לה, כי סוף סוף יש בגבעת חביבה מכללה המעניקה תואר אקדמאי. בחודש השני ללימודים נודע למבקשת, כי לא מדובר בלימודים אקדמאיים. זאת נודע לה מן התרחשות שם, היינו המזכירות לא רצתה לדבר עם התלמידות, לא היה ציוד בחודש הראשון, אפילו לוח לא היה. המרצה לא ידעה למה היא באה ובתחילת כל שיעור... היו דיונים.

המבקשת העידה, כי שלחה מכתב וכן ציינה, כי הרבה סטודנטים נשרו במהלך הלימודים. הפנייה שפנתה הייתה בכתב. בהתאם להוראות מזכירת המשיבה, הונחה היא במשרד הסגור של המשיבה.

כשנשאלה היכן במכתבה רשום, כי עזיבתה את הלימודים היא בשל אי קבלת תואר בתום הלימודים, ענתה "סיבות פרטיות". כשנדרשה לפרט את אותן נסיבות, ענתה כי שיקרו לה כל הזמן והיה ריב כל העת וכי במכתבה כתבה את מה שהנחתה אותה מזכירת המשיבה לכתוב.

בחקירה החוזרת, העידה המבקשת, כי לא קיבלה העתק מן ההסכם עליו חתמה, כמו גם קבלה עבור השיקים ששילמה.

סיכומי המבקשת מ- 4.2.14 אינם אלה חזרה על המוצהר על ידי המבקשת, כמו גם אזכור פרק זמן בן תשעה חודשים, מאז פנתה המבקשת למשיבה במכתב המודיע להם על סיום ההתקשרות ועד שקיבלה מענה.

המבקשת מציינת, כי שלוש המחאות שמסרה, נפרעו. ביחס לחמש הנותרות, אלו נשוא ההתנגדות, ניתנה על ידה הוראת ביטול.

בתמצית, שבה המבקשת בסיכומיה על הטענה, כי המשיבה יצרה מצג לפיו תהא הענקת תואר אקדמאי בתום הלימודים. לאחר מכן, הסתבר - שאין אלו פני הדברים.

סיכומי המשיבה מ- 19.2.14 מציינים כי הפסקת הלימודים נעשתה על דעת המבקשת, מסיבות אישיות השמורות עמה. לטענתה כי היה זה בשל אי קבלת תואר אקדמאי מופרכת ואינה נתמכת במסמך כלשהו. גם בנספח א' של תצהיר המבקשת לא בא זכר או טענה בעניין התואר האקדמאי.

המשיבה מצביעה על סתירות בעדותה של המבקשת ובאשר לנוכחות או אי נוכחות מזכירה מטעם המשיבה במקום הלימודים.

תשובת המבקשת הוגשה ביום 3.3.14, ובה שבה ומציינת את הזיקה בין אי הענקת תואר אקדמאי לבין הפסקת הלימודים ומאזכרת כי לראשונה בסיכומיה מתייחסת המשיבה להסכם ההתקשרות, אשר עד כה לא נמסר העתק ממנו למבקשת.

לאחר שבחנתי את מכלול הכתבים השייך, אשר תמציתו נסקרת לעיל, נראה - כי טענותיה החוזיות של המבקשת (קל וחומר שטענתה לאי קבלת העתק מההסכם שבין הצדדים נותרה כשהייתה גם בתום ההתדיינות בפני), יש בהן כדי לשמש הגנה לכאורה מפני התביעה השטרית.

הצדדים הם צדדים קרובים ע"פ השטרות, נעלה מספק (ואין חולק), כי ברקע מסירת השטרות מן המבקשת למשיבה הייתה עסקת יסוד בדמות הסכם, אשר אינו חלק מכתבי הטענות בתיק זה.